הלבשה ותכריכים
תכריכים (בד/פשתן)
אחר הטהרה, מלבישים את המת בתכריכים לבנים של פשתן, ויהיו תפורים בחוטי פשתן דווקא, בלי שום תערובת של מין אחר כלל. (רמב"ם שם. א פו) למעשה רוב עמך ישראל היום לוקחים תכריכי בד ונזכיר כאן שנפטר שביקשו עבורו תכריכי פשתן – גם הפקיקה תעשה בגדילי פשתן ולא בצמר גפן.
הסבר מעשי על סוגי התכריכים המהלך שיעור זה.
קודם הטהרה – מבקשים על הנפט' רחמים "רבונו של עולם חמול על הנפטר שהוא בן אברהם יצחק וישראל עבדיך וכו' שלא נכשל בטיפול המת הנ"ל ח"ו – ובספר "בנימין זאב" סימן רד' הביא צוואה שיטהרוהו במיתון ובטהרה ובניקיון בין אצבעות הידיים והרגליים והאוזניים וכו' כדי שיבא בטהרה למנוחות – כפי שהיה רגיל ללכת לביהכנ"ס נקי וטהור לתפילות השבת.
שלבי הטהרה
שלב א:' נטילת ידיים של המטהרים כסדר הנטילה בבוקר, אלא שכאן הנטילה נעשית על ידי אחד מחבורת המטהרים שמטיל מים על ידיהם של כל שאר המטהרים לאחר שהוא עצמו נטל את ידיו כראוי.
שלב ב:' המטהרים אומרים תפילה מיוחדת שהמילה 'ברחמים' מוזכרת שם שבעה פעמים ולאחר מכן הם אומרים את הפסוק 'והוא רחום יכפר עוון והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו.' שלב ג:' לאחר אמירת התפילה והפסוק משכיבים את המת כשרגליו מכוונים לכיוון הדלת, פניו כלפי מעלה והוא מכוסה בסדין לבן. (להרחבת הנושא – יש לפתוח החוברת בעמ' )159
ראשית עוד קודם הרחיצה נעשה בדיקה על גוף הנפטר כדי לוודא שאין שום דבר חוצץ (מדבקות – פלסטרים – אינפוזיה – קטטר ועוד)..
שלבי הרחצה בטהרת המת
א. רחיצת כל גוף הנפטר במים.
ב. לאחר הרחיצה בדיקה של גוף הנפטר שאין דבר חוצץ – קעקועים אינם מהווים בעיית חציצה.
ג. ממלאים 2 ספלי מים עם סבון רחצה וספוג קרצוף.
ד. שלבי רחיצת האיברים כדלהלן: .1 ראש .2 הלב .3 הבטן .4 כתפיים .5 ירכיים .6 ידיים (כשאחד הרוחצים רוחץ את יד ימין – השני רוחץ את יד שמאל) 7 ערווה ומאחור .8 הרגליים וכפות הרגליים (ובודקים ציפורנים בידיים וברגליים ובמקרה הצורך ננקה עם קציעה.)
ה. לאחר רחיצת הגוף ע"פ השלבים בסעיף ד. – רוחץ אחד אוחז בידו את שוק הנפטר כשגופו נוטה הצידה – המטהר הנוסף מכניס צינור מים לפי הטבעת של הנפטר לניקוי פנימי של גוף הנפטר וחוזרים על הפעולה עד לקבלת תוצאת מים נקיה.
נספח: חשוב לדעת שבכל אחד משלבי הרחצה יש להקפיד להפוך המת רק על צדדיו ולא על פניו שזהו ביזיון לנפטר. תינוקות ופגים – אינם עוברים רחיצה פנימית – ובכל שאר העניינים כנ"ל.
פקיקה וטהרה
סתימת כל נקבי הגוף שעלול לצאת מהם נוזלים כלשהם ופקיקתם ע"י צמר גפן/שערות פשתן – תלוי בסוג התכריכים שנשתמש – מטרת סתימת הנקבים מניעת יציאת נוזלים וטינוף התכריכים – שמירה על כבוד הנפטר שלא יתבזה.
שלב פקיקת הנקבים בגוף הנפטר קודם עטיפתו בתכריכים – הינו חיוני מאוד – אף כשנראה שאין צורך בכך – כבר היו מקרים לא נעימים בהם התכריכים התלכלכו בעקבות פקיקה לא מיטבית.
טהרת המת
ראשית נציין שוב מה שהקדמנו בפרק רחצה – כל העניינים של ניקיון הנפטר רחיצתו וטהרתו הינם
מנהגים גרידא ולא דין.
לאחר שעברנו את שלבי הניקוי הגופני נעבור כעת לשלב ניקוי רוחני – טבילה במקווה – כאן הדעות חלוקות בנוגע לצורת הטהרה – יש המצדדים לומר שדווקא נפטר שהקפיד בחייו על טבילה במקווה
יעבור טהרה בטבילה במקווה – אך נפטר שלא הקפיד בחייו על טבילה במקווה יסתפק בשפיכת
תשעה קבין מים על גופו. (מקור הדין מדיון הגמ' במס' ברכות פרק מי שמתו דף כב: שם הגמ' דנה בטהרת חולה שראה קרי ע"י שפיכת תשעה קבין על גופו.)
למעשה משתדלים להטביל כל נפטר במקווה ורק במקרים שאין אפשרות מסתפקים בשפיכת תשעה קבין. – כל האמור לעיל נוגע לגברים – טהרת נשים נעשית רק באופן של שפיכת תשעה קבין על גופן.
טבילה במקווה באופן מעשי:
לאחר פקיקת הנפטר כנ"ל מניחים את הנפטר בריתמה שמחוברת למנוף שמקובע בקיר מעל המקווה – מורידים את הנפטר בזהירות אל תוך המים – מבצעים 7 טבילות – בסיום הטבילה נשתמש במגבות שהכנו מראש לניגוב הנפטר.
תשעה קבין:
כפי שציינו לעיל – במידה ואין אפשרות להטבלת הנפטר במקווה – נסתפק בשפיכת תשעה קבין מים על גופו – כמות המים בשפיכת תשעה קבין נתונה בדעות רבות – בין 12 ל22- ליטר לפי השיטות השונות – למעשה אנו שופכים על הנפטר 2 דליי מים של כ18- ליטר כל אחד.
אופן השפיכה: רוחץ אח