קול מרוקו - מאגר דיגיטלי קולי

מבוא

הערבית היהודית המרוקאית, היא אחד הניבים העשירים והמרתקים של הלשונות היהודיות בצפון אפריקה. לשון זו, שהתפתחה בקרב קהילות יהודיות במרוקו במשך שנים רבות, מהווה מפגש ייחודי, בין מסורת יהודית עתיקת יומין לבין הסביבה הלשונית, התרבותית והחברתית של המרחב המע'רבי. היא שייכת למשפחת הניבים הערביים, אך נבדלת מהם במבנים לשוניים, היסטוריים ותרבותיים מובהקים. הערבית -היהודית המרוקאית, שואבת את אוצר המילים שלה ממקורות מגוונים : יסודות ערביים מקומיים, שכבות של לשון הקודש (עברית וארמית), וכן השפעות ניכרות של שפות אירופיות וצפון אפריקאיות כגון: צרפתית, ספרדית, ברברית (אמאזיע'ית), פרסית, איטלקית, אנגלית  ואף יוונית ורומית. ריבוי המקורות הללו אינו מקרי, אלא תוצר היסטוריה מורכבת של נדודים, מסחר, כיבושים, השפעות קולוניאליות וקשרים בין-תרבותיים ענפים. כל אלה הטביעו את חותמם בלשון היהודים במרוקו והעשירו אותה ברבדים סמנטיים, פונטיים ותחביריים מגוונים. יסודות השפה המדוברת, ניכרים בכל מרכיבי השפה: בכתיב, בתורת הצורות, בתחביר, באוצר המלים, בנגינה ובאינטונציה, שכן, היהודים והנוצרים לא היו שותפים כשכניהם המוסלמים לאידיאל של הערבית הקלסית.

לשון זו של יהודי מרוקו, איננה מתמצה רק באוצר המילים, אלא במבנה הפנימי שלה: בהגייה, בשימוש בצורות דקדוקיות ייחודיות ובאופן שבו היא משלבת בין לשון יומיומית לביטויים טבעיים, דתיים ועממיים כגון: ביטויים עבריים שלמים, או ביטויים מעורבים של ערבית ועברית ופסוקים רבים מן המקורות. לשון זו, שימשה לא רק כאמצעי תקשורת, אלא גם כנושאת של זהות, זיכרון קולקטיבי והבעה תרבותית: בשירה, בפתגמים, בסיפורי עם ובחיי היום-יום. הלשון בכלל והערבית היהודית המרוקאית, מעצבת כאמור את העבר ואת הזהות האישית והקהילתית. עיצוב הלשון ושימורה היא המורשה שאנו מותירים לדורות הבאים.

חשוב  לציין, שעבודה זו לא באה במקום הלקסיקונים והמילונים הקיימים בתחום, אלא באה להוסיף עליהם. ברשימה שלפנינו, לא התיימרנו להכניס את כל אלפי המילים בהם השתמשו יהודי מרוקו, אלא במילים שהיו לדעתנו שגורות בפיהם כנאמר בשם העבודה. השתדלנו להביא מילים וביטויים מערים שונות במרוקו למן הצפון ועד הדרום, שהרי כידוע, יהודים גרו ביותר מחמש מאות כפרים וערים במרוקו. עבודה זו, מכילה כאלף וחמש מאות מילים מנוקדות וכן, את הביטויים הקשורים אליהם.  מטרתנו היא לְתַעֵד, לְשַׁמֵּר ולהנגיש חלק מאוצר לשוני-תרבותי עשיר זה.

ייחודה של העבודה, הוא בשילוב בין דיוק לשוני לבין הקשר תרבותי: כל ערך או שניים, מלוּוה בהסבר בעברית, ולעיתים גם בדוגמה של ביטוי שימושי, הממחיש את השימוש החי בלשון. לעיתים, גם הוספנו הבהרות והסברים לשוניים למתעניינים בכך. נוסף על כך, ציינו את מקורן הלשוני של מילים רבות: צרפתית, ספרדית, ברברית, אנגלית, איטלקית, פרסית, ואף יוונית ורומית. באופן זה, אפשר לעקוב אחר נתיבי ההשפעה על הלשון והשתלבות של לשונות רבות בתוך המרקם של הערבית-היהודית המרוקאית.

בעידן שבו הדורות הצעירים מכירים מעט מאד את לשון המורשת ומספר היהודים שנולדו במרוקו הולך ומתמעט, יש חשיבות מיוחדת למפעלים מסוג זה. תיעוד שיטתי, מדויק ונגיש של הערבית היהודית המרוקאית, תורם לשימור מורשת תרבותית לשונית יקרת ערך ומאפשר ללומדים, למתעניינים, לחוקרים ולמורים כאחד, להכיר את הלשון ולהעמיק בה. רשימה זו אינה רק כלי עזר לשוני; היא גם עדות חיה לעושר תרבותי, לרב-לשוניות ולזהות יהודית מרוקאית ייחודית, שראויה להישמר, להמשיך ולהישמע גם בדורות הבאים.

היבט חשוב נוסף, הוא המיון הנושאי של המילים, כגון:  יחסים בין אנשים, מחלות ותרופות, מזון ותבלינים, קללות ברכות ובקשות, מוסלמים יהודים ונוצרים, מלבושים כלים ובית ועוד, מיון זה, מעניק לקורא מבט עומק אל עולמם החברתי והתרבותי של דוברי הלשון. חלוקה זו אינה רק טכנית, אלא משקפת את תחומי החיים המרכזיים שבהם פעלה לשון חיה ונושמת.

המחפש מילה מסוימת יחפש בנושא או בנושאים הקשורים למילה ואם לא ימצא, יוכל לחפש -אם המילה נמצאת כמובן- ברשימה הכללית אשר מסודרת בסדר א''ב. תמצא גם שמילים רבות קשורות לעיתים לשניים או שלשה נושאים. בעבודה, השמטנו את ה''א היידוע בערבית, היינו, אל , אך השארנו את בי''ת השימוש כגון: ב זהד אללאה . עיתים, הוספנו דגש לאות הראשונה כמו: דֶּבֶּר,  ראשית, כדי ללכת אחר המבטא ושנית, כדי לציין את ה''א היידוע שֶׁנָשְׁלָה. בסוף העבודה הוספנו נספח למילים אמאזיע'יות שנכנסו אל תוך הערבית היהודית המרוקאית וכן נספח נוסף: מספר שמות משפחה של יהודי מרוקו אשר מקורם אמאזיע'י.

דיגיטציה של העבודה

על מנת לתת ייחוד לעבודה זו, אנו מצרפים קישור אינטרנטי לעבודה, באתר של ארגון יוצאי צפון-אפריקה. כך שאם רוצים לחפש מילה מסוימת ולשמוע כיצד היא נשמעת, הוא ייכנס לאתר של  הארגון בקישור המתאים, ילחץ על מספר המילה ואז ישמע כיצד מבטאים אותה, כך הקורא או הלומד יוכל לרכוש, ללמוד ולהיזכר בלשון אבותיו. בידוע הוא, שהגית המילים של יהודי מרוקו, משתנה מעיר לעיר ומכפר לכפר. אשר על כן, הקלטנו את המילים בהגייה של יהודי קזבלנקה, שהיא ההגיה המקובלת והנפוצה בין יהודי מרוקו.

תעתיק

מן הידועות היא, שהעיצורים בערבית היהודית המרוקאית מתחלפים כמעט כולם, בהתאם לדובר, לגילו, למקום מגוריו ולסביבה בה הוא חי ופועל. בערבית כידוע, יש 28 אותיות או עיצורים ובעברית 22 בלבד. כדי למלא את ההפרש הזה של ארבע אותיות, השתמשו היהודים כאשר כתבו טקסטים בערבית יהודית מרוקאית, בסימנים שונים בהתאם לזמן ולמקום, כדי למלא חלל זה. עיתים, לא מצאו לנכון, או לא ידעו מחמת העדר ידע בערבית להוסיף בטקסטים ובכתבי-היד,  גרש או גרשיים או נקודות לאותיות והסתמכו על השמיעה או על הידיעה הפסיבית שלהם ושל השומעים והקוראים. בעבודתנו, נציג את כתיב האותיות כפי שהוא צריך להיות על פי התעתיק המקובל ונציין יחד עם זאת את השינויים השונים שחלו בהן.

אל''ף . קיימת בערבית ובעברית, כמו: אבְּיָאדוֹ.

בּי''ת דגושה. כמו: בְּחְרָא.  (בי''ת רפויה לא קיימת בערבית ולא במבטא של היהודים, לבד בבית הכנסת וגם לא בכולם).

גימ''ל. לא קיימת בערבית, במקומה קיימת ג'ים-ج- גימ''ל מועתקת עם גרש משמאלה. עיתים, היא מתחלפת עם זי''ן . כמו תָאג' שהופכת ל תָאז במבטא לעיתים קרובות.

דל''ת. כמו: דְבְּע.  קיימת בערבית  אות נוספת ד'אל- ذ מועתקת עם גרש משמאלה בתעתיק העברי, אך תמיד תבוטא כ- דל''ת אצל היהודים. עיתים הופכת הדל''ת ל צד''י נחצית, כמו הְדְר, צְ'רְְבּ.

ה''א. כמו הה''א בערבית: כמו: הְבְּל. ה''א היידוע. מצויה כמו : אְלְכסכאס. אך גם עם נשילת האל''ף כמו: לְוולד, אך גם ללא אל''ף או למ''ד אך עם פיצוי על ה''א היידוע בצורת דגש על האות הראשונה כמו: דְּרְבּ, היינו, המכות.

וא''ו. וָואקִילָא,  וואעקנין . וא''ו לא קיימת בערבית ובמקומה יש הכפלה של הוא''ו בתעתיק  כמו: וָואש Wוהיא מבוטאת כ -

זי''ן. קיימת בערבית ובעברית כמו: זְדְם, לעיתים מבוטאת זְ'רְבּ

חי''ת. נמצאת בערבית ועברית כמו: חְדְבָּה  בערבית. ישנה גם האות ח'ית-خ . בעבודה כתבנו ח' וגם כ, כמו חְ'רְג' או כְרְז.

טי''ת. נמצאת בערבית ובעברית,  בערבית קיימת גם האות   ظ אך היא הופכת במבטא ל דל''ת או זי''ן, כמו: אְ דְּהוֹר.

יו''ד. נמצאת בערבית ובעברית. כמו: יִטּוֹ.

כ''ף. כמו: כְמְז כתבנו בכא''ף ולעתים בח'ית-ח' כמו: חְ'רְג'. כאשר יש מילה או פעל דגושים,   כמו נְכְכל , בְּכְכר, סְפְפר, כי אז האות מוכפלת כדי לציין את הדגש.

למ''ד. נמצאת בערבית ובעברית. כמו: לְהְלָא.

מ''ם. נמצאת בערבית ובעברית. כמו: מְדְגְדְג.

נו''ן. נמצאת בערבית ובעברית. כמו: נְכְּד.

סמ''ך. נמצאת בערבית ובעברית. כמו: סְּוָוארֵי.

עי''ן. נמצאת בערבית ובעברית, כמו: עְצֵידָה, אך בערבית יש גם ע'ין-غ כמו ''מגן דוד'' בבית הכנסת או עְ'רָאמָה, מועתקת עי''ן ועליה גרש משמאלה.

פּ''א. בעברית. בערבית היא פ''א רפויה כמו: פָאיְדָה.

צד''י. נמצאת בערבית ובעברית, כמו: צְכְף, אך במבטא כמעט תמיד סמ''ך.  בערבית קיימת גם האות צ'אד- ض הנחצית  ההופכת במבטא לסמ''ך או דל''ת העבריות, כמו:  אְ דָּרִיבָּה- המס, או אְ סָּארָה-הצרה.

קו''ף. נמצאת בערבית ובעברית. כמו: קְנְדִיל. בערים: פאס, מכנאס , צפרו וכן ברבאט, האות הופכת ל אל''ף אוֹתְלוֹ=אמרתי לו, במקום קותְלוֹ עם האות הגרונית.

רי''ש. נמצאת בערבית ובעברית. כמו: רְוִוינָה.

שׁי''ן. נמצאת בערבית ועברית, כמו: שְׁבָּאכִּיָה אך מבוטאת לרוב כסמ''ך, כמו אְ סָּאבְּל סוג של דג, מלבד אולי בחלק מבתי כנסת בתפילה, שמבטאים שִׁי''ן כהלכה.

תא''ו. נמצאת בערבית ובעברית, כמו: תְהְרְנִין. אך בערבית יש גם ת'או- ث. במבטא אצל היהודים ורוב המוסלמים תמיד תא''ו. יש גם לעיתים קרובות ''אפריקציה'' של התא''ו , כמו תָאבְּת- יציב.

הערה: במהלך הקורסים השונים שלימדתי ברחבי הארץ התחוור לי, אחר ההוראה של טקסטים מסוגים שונים, שהאותיות השונות בערבית של יהודי מרוקו, מתחלפות כמעט כולן עם אותיות אחרות בהתאם לאדם המדבר, למקום המגורים ולמסורת הלשונית של אותם כפרים וערים.

ביבליוגרפיה:

מרכוס, חנונה. מילון מרוקאית יהודית, מהדורה חמישית, 2014, ישראל.

אלי ביטון. שיחון עברי-מרוקאי (מע'רבי), 2010, ישראל.

חנניה דהן. לקסיקון עברית-מוגרבית, 1997, רמת גן.

אשר כנפו. תה עם נענע: ספר הבדיחה והחידוד של יהודי מרוקו, הוצאת בימת קדם, 2014.

משה בר-אשר. על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו, לשוננו מח, תשל''ח, ירושלים .

אהרן ממן. לזיהויו של המרכיב העברי במוגרבית יהודית, מסורות ה-ו, תשמ''ט, ירושלים.

יוסף תדגי. משקעים עבריים בלשון הנשים במרוקו, חטיבה ד, כרך ראשון, תשנ''ד, ירושלים.

יוסף תדגי. ברכות, איחולים ודברי נימוסין עבריים בערבית היהודית של מרוקו, ספונות כד, תשע''ה, ירושלים.

יוסף תדגי. ביטויים עבריים שלא כפשוטם בערבית-היהודית של המערב, תשנ''ו, ירושלים.

1. Beider, Jews of Berber origin: Myth or reality? Hamsa. Journal of Judaic and Islamic studies 3, 2017
2. Brunot-E. Malka ; Textes Judéo-Arabes de Fes, Rabat, 1939 ; Glossaire Judéo-Arabe de Fès, Raba, 1940.

G.S. Colin, Le dictionnaire colin d'Arabe dialectal Marocain (sous la direction de Zakia iraqui, Maroc, 1993.

1978. Laredo. Les noms des juifs du Maroc-essai d'onomastique Judeo-Marocain. Instituto Benito Arias Montana. Madrid, 1978.

A.L. Premare, Dictionnaire Arabe-Francais, L'Hartmattan 12 vol. Paris, 1993. 1996.

Oren. Kozansky, When Jews speak Arabic, comparative studies in society and history. 58(1), 2016.

Henry. Mercier. Dictionnaire Francais -Arabe, Rabat, 1945.

N.A. Stillman, The language and culture of the Jews of Sefrou, Morocco. Manchester, 1988.

خليل امغرفاوي، عبد الوحد مبرور، عبد الله شكيري، قاموس الدارجة المغربية, 2017, زكورة، المغرب

محمد شفيق، الدارجة المغربية محال توارد بين الامازيغية والعربية, 1999, الرباط، المغرب

محمد بوسلام، معجم الدارجة المغربية, 2015, 2018, الرباط، المغرب

الحسين بن علي بن عبد الله، قصص وامثال من المغرب، الجزء الثاني،1999 الرباط، المغرب